#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_חפץ_חיים	לראובן נודע ששמעון חברו נתאנה במקח שקנה אצל לוי או שרימהו במכירת סחורה גרועה, האם מותר לראובן להעיר את תשומת לבו על כך.	"אם מצד הדין אין לשמעון אפשרות להוציא אונאתו מלוי המוכר, אסור לראובן לעורר על כך ויש בזה משום רכילות. וכל שכן אם עי""ז עלול שמעון להפסיד לוי ע""י שיתפוס נכסיו או שלא ישלים יתרת התשלום.<br><div>אבל אם מצד הדין יוכל שמעון להוציא בב""ד אונאתו או לחזור בו מהמקח, צריך לומר לו אם ימלאו התנאים הבאים.</div> <div>א. שלא יגדיל העולה יותר ממה שהיא.</div> <div>ב. שתהיה עיקר כונתו לקנא לאמת ולעזור לאשר אשם לו ולא לשמוח בקלון חברו. (ולמעט אם יודע ששמעון אינו איש דברים ללכת לב""ד ולהוציא אונאתו, אסור לספר לו ואדרבא מחויב לשבח המקח בפניו, אא""כ יש להניח שבמניעת הסיפור לשמעון, עשוי הוא להכנס עוד פעם לקנות אצל לוי וליפול ברשתו).</div> <div>ג. אם יכול לגרום לכך שלוי המוכר ישמע לתוכחתו ויחזיר האונאה לשמעון, לא יגלה לנידון.</div> <div>ד. אם יכול לסבב התועלת הנ""ל באופן אחר לא יגלה לו.</div> <div>ה. אם ראובן יודע ששמעון מטבעו הוא איש הולך רכיל שכשיודע לו ילך ללוי המוכר ויספר לו מה שראובן אמר עליו, צ""ע אם מותר לספר לאיש כזה כי הוא מכשילו באיסור רכילות, אלא יזהירו שלא יגלה ומותר אם מאמינו שלא יגלה מי סיפר עליו.</div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.<br>כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	"הלכות רכילות כלל ט' סי""א  עד סוף הלכות רכילות  שאלה א"		
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_חפץ_חיים	"&nbsp;לראובן ולשמעון נודע להם שלוי נתאנה במקח שקנה מיהודה ואם יספרו ללוי על כך עשוי לוי לעשות דין לעצמו ולא ילך לב""ד לתבוע את יהודה, האם מותר להם לספר."	"אם ימלאו התנאים הבאים מותר להם לספר.<br>א. שיודעים בעצמם ענין האונאה ולא ששמעו מפי אחרים אפילו אם שמעו מפי אחרים הבקיאים בשומא. (שכל זמן שלא העידו עליו בב""ד אסור להאמין בהחלטה אפילו שמע מרבים ורק לחוש מותר).<br>ב. שלא יסובב היזק למאנה יותר מאילו היו מעידים עליו בב""ד, שאם עי""ז יזיקנו יותר מכפי הדין אסור לספר להם.<br><div>ג. כיון שהם שנים מותר להם לספר, אבל אחד אינו יכול לספר במקרה כיון שדבריו לא היו מתקבלים בב""ד, אינו רשאי לגרום לכך שחברו יוציא ממון מהמוכר מכח דיבורו. מיהו אם הדבר כ""כ ברור וגלוי לכל שאף בב""ד היחיד היו מתקבלים דבריו שרי אפילו ביחיד (ס""ק ל""ז).</div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.<br>כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	"הלכות רכילות כלל ט' סי""א  עד סוף הלכות רכילות  שאלה ב"		
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_חפץ_חיים	ראובן חושד בשמעון שעשה לו עולה כל שהיא מה היא הדרך הראויה להסיר מעצמו החשד. באיזה אופן לא יוכל לסלק עצמו מן החשד.	"<div>לא יאמר לו פלוני עשה לך הדבר ולא אני אלא יאמר אני לא עשיתי לך זאת. אמנם בטובי העיר שרבו על המיעוט ששמעון היה מכללם, והחליטו איזה דבר נגד ראובן, אסור לשמעון לומר אני לא הסכמתי לשאר דיינים וכו' לחייב אותך אלא שרבו עלי לחייב אותך, דבכה""ג הוי רכילות.</div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.<br>כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	"הלכות רכילות כלל ט&#x27; סי&quot;א  עד סוף הלכות רכילות  שאלה ג"		
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_חפץ_חיים	הבא לעשות שותפות עם אדם המוחזק לישר ונאמן אלא שעתה הוא במצב של שפל, האם יש היתר לידע את הבא להשתתף על מצבו.	"אם הבא להשתתף עמו בא לדרוש עליו ועל מצבו, כיון שגילה דעתו שאינו מעונין להשתתף עמו אם הוא במצב שפל, אפשר שמותר לגלות לו אם יודע בבירור שכך הוא מצבו. <br>אבל אם לא שאלו, אסור לגלות לו ולהודיעו. משום שאין שום הוכחה שיגיע מהשתתפותו עמו נזק או רעה, ואדרבא אולי ד' ירחם עליו ואין דבר רע יוכל לצאת מן הצדקה וכו'. משא""כ אם השותף ידוע בתור אחד שאינו חושש לממון אחרים וכד' חייב להודיעו.<br><div>ואם מחמת עניותו איבד לכמה אנשים כמה פעמים את כספם, צ""ע אם יש לו לגלות לו מעצמו. אבל אם שואלו יש להשיב לו האמת.</div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.<br>כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	"הלכות רכילות כלל ט&#x27; סי&quot;א  עד סוף הלכות רכילות  שאלה ד"		
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_חפץ_חיים	באופנים שאסור לגלות לראובן על מצבו של שמעון כדי שלא ישתתף עמו, האם זה סיבה ללכת לייעץ לו להשתתף עמו למרות החסרון שיש לשותף ההוא.	"<div>אם מחמת החסרון הנ""ל היה הוא נמנע מלהשתתף עמו אסור ליעץ לחברו להשתתף עמו ועובר על כך משום לפני עיור לא תתן מכשול.</div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.<br>כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	"הלכות רכילות כלל ט&#x27; סי&quot;א  עד סוף הלכות רכילות  שאלה ה"		
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_חפץ_חיים	קרוב משפחה המתכונן לעשות שידוך עם אחד שיש בו חולי נסתר, או שאינו חכם בתורה כפי המצופה מהמחותן, או שנשמע עליו שיש בו אפיקורסות, האם רשאים ללכת ולגלות הדבר לקרובו.	"לענין חולי נסתר  מותר לגלות לו ע""פ התנאים דלעיל, דהיינו שיתברר אצלו שמדובר בחולי (למעט אם מטבעו חלוש). ושלא יגדיל ענין המחלה יותר ממה שהיא. שיכוון לתועלת ולמעט אם לא ישמע לו ובכ""ז ישתדך עמו. <br>לענין מיעוט ידיעת חכמת התורה, אין לו לגלות כיון שהיה לו לקחתו לנסיון לפני חכמים לבחון ידיעותיו בתורה, ומדלא עשה כן איהו אפסיד אנפשיה, ואין חובה לעוררו על כך. (וגם החכמים הבוחנים אותו צריכים לשקול ולדעת מהו הגבול לידיעת התורה שהוא צריך להגיע אליה ולא יגדילו את חסרון ידיעותיו יותר ממה שהוא).<br><div>לענין חשש אפיקורסות שבו, חייב לגלות אפילו אם הוא לא יודע ממש רק שמע עליו יאמר לו שכך שמע.</div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.<br>כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	"הלכות רכילות כלל ט&#x27; סי&quot;א  עד סוף הלכות רכילות  שאלה ו"		
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_חפץ_חיים	מי שהשתדך עם פלונית ונשמע שאבי המשודכת אומר שאין בדעתו לקיים התחייבותו כלפי החתן בהוצאות החתונה והנדוניא, האם רשאים לגלות לחתן מהרמאות של המחותן.	"אם הדברים לא יתקבלו אצל החתן אלא לענין לחוש בלבד, דהיינו שע""י ידיעתו על כך יראה איך לעשות שלא יצליח המחותן לרמותו, מותר לגלות אם ימלאו התנאים בכלל ט' ס""ב. <br>אבל אם בשמיעת הסיפור החתן עשוי לבטל  השידוך, אסור לגלות. שנמצא שע""י הסיפור יגרום רעה למחותן יותר מכפי שהיה יוצא אילו היו מספרים לפני ב""ד. שב""ד היה כופה אותו לשלם התחייבותו ואמירתו אינה כלום.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.<br>כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	"הלכות רכילות כלל ט&#x27; סי&quot;א  עד סוף הלכות רכילות  שאלה ז"		
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_חפץ_חיים	האם רשאים לספר לחתן המשודך שכלתו יש לה חולי פנימי נסתר שלא הכיר בו.	"אם החתן יקבל הדבר בתור חשש בלבד כדי לחקור ולברר ולא מיד  יבטל השידוך בשמיעת הידיעה הנ""ל, רשאי לגלות. <br><div>אבל אם הוא עשוי לבטל השידוך מחמת הסיפור הנ""ל, הבאמ""ח מסתפק בדבר שיתכן שמותר לספר כיון שאינו גורם היזק יותר ממה שאילו היה בא לב""ד ומספר זאת, ואפילו הוא יחידי. שנראה לכא' דכשהיה בא ע""א להעיד שיש למשודכת חולי הנ""ל אין איסור על החתן לבטל השידוך. ומ""מ הבאמ""ח לא החליט בדבר.</div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.<br>כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	"הלכות רכילות כלל ט' סי""א  עד סוף הלכות רכילות  שאלה ח"		
